שלום לכם "זאבי-העטלף". שאלות ותשובות:

ובכן, שאלתם מאיפה הגיע השם "זאב עטלף" ככינוי חיבה לאדם המחונן בקבוצה?
חיפשתי מטפורה שתתאר את החוויה הזו של חיים ועבודה ב"להקות" (משפחה, צוותים, קבוצות וכד') את המהות של הקבוצה ואת הרכבה וכתוצאה מכך עלתה במוחי אמרתו של רודיארד קיפלינג שאמר "הכוח של הזאב בלהקה והכוח של הלהקה בזאב". אולם בתוך הלהקה ישנם גם "השונים". אותם "זאבים" מחוננים שפעמים רבות מכונים על ידי חבריהם The Bat man בגלל השונות המחשבתית, צורת ההתנהלות, הכישורים יוצאי הדופן וחוויה שונה של תפיסת העולם. "עטלפים" שרואים את העולם מזווית אחרת – תלויים הפוך… פעילים בשעות משונות,,, בעלי מערכת ניווט פנימית שלא מביישת שום פיתוח הייטקי.. אותם "עטלפים" זאבים שהם חלק מהקבוצה ובכול זאת אחרים. אותם שמכונים כך גם ככינוי גנאי "The Bat man " כאשר הכוונה לBat – במובן של "משוגע" אחר, שונה. זאב אבל "עטלף". "חבר בלהקה שלנו אבל אחר". "זאב עטלף".

המציאות של המבוגר המחונן, אותו "זאב עטלף", הנדרש מצד אחד להתנהל בלהקה של זאבים ועדין לשמור על ראייתו המיוחדת את העולם, היא מורכבת ומאתגרת. אתייחס לאותם מבוגרים מחוננים, הבוחרים להיות שותפים פעילים לפסיפס האנושי הפועם סביבם ולא בוחרים להסתגר ולחיות במערה מנותקים ומבודדים.
שאלה אחת התייחסה לאותם "זאבי עטלף" שיש להם ריבוי יכולות וכישורים יוצאי דופן, מה עליהם לעשות כאשר הם מסוגלים לעבוד במגוון עבודות ולהצטיין בהם? זו שאלה מהותית לאותם שיכולים להיות חוקרים בגנטיקה של פרחי הלוטוס וגם פסלים מוכשרים ביותר, מוזיקאים שהם גם מפתחי פטנטים טכנולוגיים, או אנשי שיווק מוצלחים שהם גם בנאים מופלאים. באיזה כיוון לעוף? שהרי משדרים לנו כי בעולם המודרני נדרשים להתמחות ולהתמקצע ולהשקיע שעות רבות בעיסוק אחד וכדי להגיע לדרגת אומן, או מומחה, יש להשקיע לפחות עשר שנים באותו תחום, כשמונה שעות ביום. מה אם אותם מיוחדים שיש להם מגוון נושאים ועיסוקים ויכולות וכישורים אותם הם רוצים לבטא? מכאן שאחד הקשיים של אותם מחוננים הינו האם לבחור כיוון אחד בלבד ואם כן באיזה כיוון? הרדאר הפנימי רגיש ומציע כיוונים רבים וכולם איכותיים וכולם יכולים להביא להישגים משמעותיים ובכל זאת לאן כדאי לפנות? שאלה שרבים מהמבוגרים המחוננים בעלי ריבוי כישורים מתחבטים בה. ושוב זו כבר התקדמות כי יש מבוגרים מחוננים שאינם מודעים לעושר הפנימי שלהם ומתייגים עצמם כמבולבלים, חסרי כיוון וחסרי כישורים כל זאת בשל הקושי לבחור מתוך השפע. בדומה לעטלף שמערכת הסונאר שלו איבדה כיוון והוא טועה באפלה. כמובן שיש גם את האופציה לבחור כיוון שכולל בתוכו את המהות האמיתית של כל תחומי העניין ואז אנו פותרים את הבעיה. אבל מה עושים אם יש שני תחומי עניין שונים? לאותם מרובי כישורים אומר בפשטות, אם משהו מאוד חשוב לכם ואתם מצטיינים בו, אל תוותרו עליו, לימדו איך לנהל את האנרגיה שלכם כך שתוכלו להשקיע במספר תחומים. אתם מסוגלים לזאת. ראיתי בעבודתי רבים מכם חיים בתחושה של החמצה נוראית כי ויתרו על אהבה גדולה שהיא מהותית עבורכם. איש הייטק סיפר שאהבתו הגדולה היא למוסיקה ורק כאשר למד לשלב בין שני התחומים, הרגיש פיזית, איך הגב שלו מתיישר ומבחינה רגשית הוא חש תחושה של אושר. זה לא קל ולא מתאים לכולם אבל כדאי לנסות. אמנם הסביבה תמשיך להטיף מוסר "תתמקד", "למה אתה מתפזר", "למה הכול מעניין אותך", אבל זו בעייתם. למד איך לנהל את הזמן שלך כך שתוכל לנצל ולחיות את מלוא כישוריך ואהבותיך. שאלה נוספת היא האם יש תחומי עניין או מקום עבודה בו ניתן לאתר יותר "זאבי עטלף"? ובכן המבוגר המחונן נמצא בכל מקום בו יש אנשים. בחזית הטכנולוגית כאנשי פיתוח ויישום, בחזית המדעית כחוקרים ותיאורטיקנים, בחזית החינוכית כמורים וכותבי תכניות לימודים ייחודיות, בחזית הדיפלומטית כאנשי משא ומתן, בחזית האומנותית כיוצרים, בתעשייה וביזמות בכול דרגות העשייה מהרמה הגבוהה של המנכ"ל ועד אחרון אנשי הייצור, ובמקביל גם בבית ובמשפחה. בכול מקום ה"עטלפים" הנשים והגברים המחוננים מתמודדים כאשר השונות האינטלקטואלית, העצימות הרגשית, חוש הצדק המפותח, תחושת השונות, בהשוואה לאחרים, ומרכיבים נוספים מכריחים אותם לאזן בין הראייה שלהם את העולם לתפיסה של אחרים את העולם. בכול מקום בו יש "עטלף זאב" הוא כדבריה של חוקרת המבוגרים המחוננים, Deirdre Lovecky, "מוצא פתרונות יצירתיים למגוון רחב של בעיות כולל בעיות בין אישיות, ומסוגל לראות אספקטים רבים של כל מצב נתון". אז התשובה היא שאתם "זאבי העטלף" נמצאים בכול מקום. שאלה חשובה נוספת היא האם כולם יבטאו את היכולת היוצאת דופן שלהם במקום העבודה? והתשובה לכך עגומה. לא. יש מבוגרים מחוננים אשר לא ימצאו מקום לביטוי אישי ויחושו תסכול ואף דיכאון. במחלקה טכנית במפעל עובד פועל שאינו מודע לכישוריו ובסיום יום עבודה חש מותש ומדוכא. בשיחה מתברר שכל הפתרונות הטכניים הם מעשה ידיו וכן הוא מציע הצעות ייעול לדרג הניהול אך הקושי הגדול הוא כאשר לא מיישמים את הצעותיו למרות שהן יעילות וחוסכות חומר גלם ושעות עבודה. עוד מתברר כי בבית יש שלושה ילדים מתוכם שניים מאותרים כילדים מחוננים. הפועל הזה בעצמו מבוגר מחונן שלא אותר בילדותו וגדל עם תחושה של זרות ושוני כי התעניין "איך חפצים מורכבים ופועלים?" ופחות במשחקי כדור עם החברה. בעצם מעולם לדבריו לא הייתה לו "חברה". תחומי העניין של פועל זה כוללים אסטרונומיה, טכנולוגיה ולמרות שעצותיו ענייניות איש לא חשב להיעזר ביכולות הגבוהות כדי לקדם את המפעל. זוהי החמצה לשני הצדדים.

אם כן, בנוסף על הצורך למצוא מקום עבודה, שיאפשר ביטוי יכולת יוצאת דופן ויהווה אתגר עבור אנשים אלה, יש גם את הקושי, כאשר לעיתים, אנשים נוטים להגדיר מחוננות מבוגרים על בסיס הצלחה כלכלית והכרה ציבורית. המבוגר המחונן נדחף לפינה היות ופעמים רבות הוא מעוניין בהגשמת אג'נדה פנימית שאין לה שום קשר עם כסף או הצלחה. הסביבה האנושית מתקשה לקבל את הבחירה הזו ומצננת את התלהבותו. ה"עטלף" המחונן לא יפסיק את העיסוק שלו בגלל לחץ זה, אך זה מכשול נוסף שניצב בפניו. "מדוע את מתנדבת במקום לעבוד ולהרוויח הון בתחום שלך"? נשאלה אישה המתנדבת בפעילות למען ילדים במצוקה. גבר מחונן שבחר להיות מורה לתחומי המדע קיבל תגובות מזלזלות מקולגות "מה אתה בוחר לעשות עבודה של אישה, אתה יכול להרוויח הרבה יותר כאיש פיתוח" ואותו דווקא מעניין תחום ההוראה בו הוא רואה שליחות. "עטלף" צעיר בחר ללמוד באקדמיה שפות ולא מתמטיקה (לאחר שהתקבל לשתי הפקולטות) ושמע תגובות "מה יצא לך מיוונית עתיקה?" הסובבים אותנו מרגישים צורך להתערב בקבלת ההחלטות של ה"עטלפים" ובעיקר להטיף מוסר במילים כגון: "אתה תלוש", "את לא רואה את המציאות" וקביעות כמו "בעולם הזה כסף וקידום אישי חשובים מהגשמה עצמית".

והנה סיפור אישי, לפני מספר שנים התעוררתי בבוקר בתחושה של התרוממות הרוח והנפש. לפנות בוקר חלמתי שאני במערה מדהימה, קרירה ומלאת רחשים ותנועה. מערה מלאה עטלפים. אני עוברת בין היצורים המופלאים מלטפת ו… חולבת אותם. התעוררתי ופרצתי בצחוק רם. הבנתי את ייעודי בעולם עלי להיות מאמנת מבוגרים מחוננים. כאשר סיפרתי את החלום לאנשים סביבי הם היו מזועזעים. "תחפשי מקצוע קל יותר" "משהו עם כסף" "את צריכה טיפול", "אי אפשר לעבוד עם מחוננים הם יודעים הכול", בקיצור אתם כבר מבינים שהלכתי עם החלום ובגדול. האנשים האהובים עלי הם אתם ה"זאבים העטלפים" שמשקיעים שעות, מסירות ואהבה לחלומם ולאהבתם. גם " זאבים עטלפים " זכאים להגשים חלומות.