הבריונים מול מרובי הכישרונות במקומות העבודה

בשיחת יום שישי עם חברים, עלתה התובנה כי במקומות עבודה רבים, היחס לעובדים הוא שיבוש מתוחכם של משפטו הנודע של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט "אני חושב, משמע אני קיים" ל"אני צריך אותך משמע אתה קיים". השיחה הזו הזכירה לי גבר שהגיע לאימון וסיפר כי הבוס מתקשר אליו בשעת ארוחת הערב ואומר לו בטלפון: "אני מתחיל להבין שאנשים שאמרו שאתה אפס צדקו." המשך המשפט ובאותה נשימה, הבריון משחרר הוראה: "תכין לי את המצגת לישיבה עם המשקיעים מחר" וטורק את הטלפון. שנייה אחר כך הוא שוב בטלפון: "תודה" הוא זורק עצם ומנתק. תסמונת ג'קל והייד- אתה אף פעם לא יודע למה לצפות ולכן אתה כל הזמן במתח.

דוגמה נוספת היא מנכ"ל שמודיע לאחד התכנתים: "אני לא צריך אותך. יש אלפים כמוך. רק בהודו סיימו השנה ללמוד 400,000 תכנתים". או משפט אחר שנאמר לאיש רגיש במיוחד, שאחר כך סבל מהתקפי חרדה מתמשכים: "אתה כלום. נמוך מאוד בשרשרת המזון, אני בכלל לא רואה אותך" ואותו בריון-מנהל רץ להתחנף לקבוצת עמיתים איתם הוא צוחק ואותם הוא מרתק בסיפוריו על גיוסי כספים וחוזים. אחד החברים סיפר על מנהל שכאשר האירועים במקום העבודה חורגים מעט מהתסריט שחשב במוחו הוא מתפרץ בהתקפת אמוק, צעקות, איומים וניבולי פה, בדומה להתקף זעם של ילד קטן. ההבדל הוא כמובן שאצל ילד זה לפעמים נסבל ואילו כאן, ממש לא.
אחד מחברי שאל בלהט: "כולם מחפשים את קירבתם ומתחנפים אל הדמויות האלה. איך זה יכול להיות"? "האם כולם עיוורים"? הוסיפה אחרת בשיחה: "האם אנחנו מזוכיסטים"?
התשובה היא לא.
הדינאמיקה המתרחשת מול עינינו ובמקומות העבודה פשוטה- אתה יכול להיות בריון במדינת ישראל או אולי בכול העולם אם יש לך כסף. אתה יכול להיות בריון אם אתה בראש הפירמידה, כי שום מנהלת כוח אדם לא תתעמת איתך. להיפך, שרק תנסה. אותו בריון עסקי יבהיר לה מהר מאוד: "איתי אל תתעסקי אני אז… לך את הצורה. את תעופי מכאן ואף אחד בעולם העסקי בישראל לא יעסיק אותך". נכון שבריונות אסורה בבתי ספר או בכול מקום בו יש ילדים (אין להם כסף), אולם בעולם העסקי מקובל להיות בריון אם יש לך כסף, אם אתה במעמד או חושב שאתה במעמד מיוחד (ראה סיפור העוזרת בבית ראש הממשלה). זו התנהגות עבריינית ונורמה פסולה ובכול זאת תראו איך בפייסבוק יהיו לאותו בריון אלפי חברים רשומים. בשיחה יותר מעמיקה נגלה בצורה חד משמעית שכולם חברים של הכסף שלו, מעמד וכד' ואילו איש לא מעוניין לצאת עימו לשתות קפה. אדם שאינו יכול לנהל את רגשותיו ואת האירועים בחייו אינו יכול להצליח בניהול אחרים. אלימות מילולית היא אלימות היוצרת במקומות העבודה עובדים חולים, פגועים וחסרי אנרגיה. זו התנהגות שהיא ההיפך הגמור ממנהיגות.
שיהיה ברור הבריון יודע בדיוק מה הוא עושה ואין כאן מצב של חוסר מודעות. יש כאן בחירה להתנהג בצורה משפילה, פוגענית ופעמים רבות אף מרסקת ולא לקחת אחריות על ההתנהגות והשפעתה על אחרים בסביבה.
התגובה שלנו צריכה להיות- אסרטיביות. אל תתנו לבריון לדחוף, להשפיל ולפגוע בכם. אמרו בצורה הברורה ביותר: "אלי לא מדברים כך". "אודה לך אם לא תצעק כך". אפשר להשתמש במשפטי אני: "אני מרגיש פגוע שאתה מדבר אלי כך". "אני עובד טוב יותר באווירה רגועה".
כמובן שכולנו יודעים כי בריונים מפחדים מאנשים גדולים מהם אז תיישרו את הגוף , תזקפו קומה, תמתחו את הכתפיים אחורה ותעשו עמידת מוצא של קראטה… בקיצור כמו בטבע, הגדילו והרחיבו את הגוף והנפש. הבעיה היא לא שלנו. חבל רק שאנו סובלים ממנה ומהם. די למנהלים בריונים.