הסביבה שלי

לאחר שנולדו ילדיי נחשפתי במלוא העוצמה למשמעות של גידול ילדים מחוננים. כהורים, התפעמנו מיכולת קריאה יוצאת דופן, מעושר לשוני (בשתי שפות), מיכולת הביטוי של ילד, בעל פה ובכתב, שלעיתים הייתה ברמה של אדם מבוגר. היינו זקוקים לאימון, כיצד להתנהג ואיך להשיב לילד שבגיל ארבע התעניין בתחומי עניין של מבוגרים כמו האמנה הפלסטינאית.

כשנולדה בתי, עמדתי נפעמת מול תינוקת בת שלושה חודשים שהתאמצה להביט מעבר לדופן העגלה לכיוון ורד אדום, והקשיבה בעיניים פקוחות ובתשומת לב מלאה להסבר על ה"קרייזלר אימפריאל",על יופיו ועל ריחו המשכר. רמות האנרגיה, הסקרנות והעצימות שלה נשארו גבוהות בכל שנות התבגרותה. כשהייתה בחטיבת הביניים עלה הצורך בתשומת לב מיוחדת הן ל"חרדת בחינות" – "מה יהיה אם אקבל פחות מ-100%"? הן לייחוס הצלחתה לסיטואציה, ולא ליכולות שלה – "הצלחתי כי המבחן היה קל". כמובן, הבעיה המרכזית הייתה איזון בין ריבוי היכולות והצורך בהגשמה עצמית (חוגים בנושאים החשובים לה, לפחות ארבע פעמים בשבוע) מול הצורך בשייכות לחברת בני גילה והתמודדות עימה.

אמי, ש'אימנה' בעצמה נכדים מחוננים, ניהלה לאחרונה שיחה המדגימה את העצימות, הרצון לדעת והמיקוד בהשגת המטרה, עם נכדה המחונן בן ה- 6:
"סבתא, אני מתכונן להיות אסטרונאוט שאהיה גדול, זה אומר שיש לי המון נושאים מרתקים ללמוד, אסטרופיזיקה, מתמטיקה, פיזיקה, וואו. אני חייב לדעת איך לנהוג קודם במכונית "… והאסטרונאוט הצעיר מנופף בידיו בהתלהבות. "אני חייב ללמוד לנהוג. מי יכול ללמד אותי?"
סבתא עונה- "מורה לנהיגה ילמד אותך".
הנכד רץ להביא לסבתא את הטלפון הנייד, ואומר "את יכולה להשיג לי את מספר הטלפון של המורה? אני חייב לדבר איתו מיד. יש לי המון מה להספיק".

בסביבתי אני רואה מחוננים מבוגרים (חלקם אותרו כמחוננים בילדותם, אחרים לא) שריבוי היכולות שלהם מקשה עליהם להשתתף בצוותי עבודה ולעיתים מקשה גם על התנהלותם בבית. שיתוף פעולה עם חברים מחוננים כמו התובנות שלי על עצמי, הובילו אותי להבנה כי מחוננים זקוקים לשיטת אימון המכירה בפוטנציאל המרובה שלהם, בכישורים, בתפיסה הרב ממדית ובמהירות המחשבה של האדם המחונן.

דוגמאות אחדות בהן אני רוצה לשתף אתכם:
קבוצת חברים ישבה ביום שישי בערב והשיחה קלחה על ענייני דיומא ופוליטיקה. אחד החברים סיפר על שירותו הצבאי בשכם, והחבר המחונן מיד העתיר על הקהל את הסיפור על קללת שכם, כפי שבאה לביטוי ב"כתבי המארות" שנמצאו במצרים. אותו החבר נוהג לגדוש במידע את ילדיו, את עמיתיו במקום העבודה ואת חבריו באופן כה מוגזם, עד כי נמנעים לשאול אותו לדעתו.

מקרה נוסף, בו ישבה כל המשפחה לארוחה משותפת, ורק אחד מבני המשפחה ישב לבדו בסלון. כאשר נשאל למעשיו, ענה "אני נח. פותר בראש תרגילים מתמטיים ". זר לא יבין את הצורך שלו במנוחה מסוג כזה, והוא, מנגד, לא מבין את השפעת התנהגותו על הסביבה.

אחד המאומנים שלי הוא הדוגמה לכך שפעמים רבות מבוגרים אינם מכירים את היכולות שלהם. אדם זה נכשל בלימודיו לאורך שנותיו בבית ספר ובגר עם תחושת כישלון ופספוס. אחרי שנים הגיע אלי לאימון, לאחר שאשתו טענה – ובצדק – שהוא לא צריך עזרה נפשית אלא מאמן. ה'פלא' הזה נוהג כל יום במכוניתו לעבודה במהירות של שמונים קמ"ש בכביש מהיר, וכאשר נשאל מדוע הוא נוהג כל כך לאט, הוא עונה "זה הזמן בו אני בונה את המבנים, רוקם תכניות ופותר בעיות טכניות". בהגיעו למקום העבודה הוא מצליח להעמיד מבנה שלם ללא צורך בתכנון על דף. הוא מצליח ליצור באופן מושלם מבנה, מה שנראה לצופה מהצד כיצירת יש מאין. אותו מאומן מפעיל ילדים ביום הולדת של בתו בת השבע במשחקים מדהימים, בהם הם מצליחים להעמיד חבל בחדר (בעזרת דבק וחוט ברזל), בונים מגדל לתפארת מניירות עיתון (איך? פשוט מאוד, יוצרים קונוסים ואז מעמידים אחד על השני – מגדל). מחונן מבוגר זה הוא דוגמה לקושי שחווים ילדים בעלי כישרונות חזותיים מרחביים, בבית-ספר שכולו מילולי. הידיעה מי הוא ומה הן יכולותיו, אפשרה לו לשקם את הדימוי העצמי שלו ולפרוץ קדימה.

סיפור נוגע ללב, שהגיע אלי מגורם שלישי, הוא על צעירה שעבדה בחברת הייטק בתפקיד פקידת קשרי חוץ. כאשר הגיע לביקור מנכ"ל חברת האם מארה"ב, הוא התעקש לעבור בכל החדרים ולהכיר את העובדים המקומיים. בהגיעם אליה, זירז אותו המנכ"ל הישראלי, באומרו שהבחורה הצעירה היא בסך הכול עוד פקידת ייצוא, ואין צורך להשחית עליה זמן. המנכ"ל האמריקאי התעקש. הוא פתח בשיחה עם הצעירה, והתברר לו שהיא פיתחה תכנה לשליטה על השוק בחו"ל, תוכנה שהממונים עליה כלל לא היו מודעים לה. עוד באותו היום קודמה הבחורה והועברה לחברת האם בארה"ב.

החשיפה ליכולות קוגניטיביות גבוהות ביותר, לעיבוד מידע איכותי, למיקוד משימתי וליצירתיות של המחוננים הסובבים אותי, כמו גם לקשיים שלהם מול הסביבה ה'רגילה', יחד עם האתגר האישי, הובילו אותי לכתוב תכנית אימון מיוחדת לאנשים מחוננים.
במהלך השנים פגשתי אנשים מופלאים מלאי "GIFTS", ומהם הבנתי את הצורך הרוחני העמוק בביטוי ובשיתוף, סביב היכולות האלה.